גב' רחל פריקר שהתגוררה בקיבוץ בארי, שהגיעה לפני כ-35 שנה להתגורר בעקבות בעלה שעלה משוויץ והתנדב בקיבוץ סיפרה על סיפור ההצלה והשליחות שלה. "אלוקים מזמן לנו אתגרים וניסיונות, שאלתי את עצמי מדוע באתי לגור במקום, ניהלתי שם במשך 20 שנה את בית האבות וגם במשך 17 שנה גם את בית הכנסת" סיפרה גב' פריקר.

"ביום שישי בערב חגגנו בבית הכנסת את שמחת תורה, ביתי וגם בני וכלתי שבשבוע 41 להיריונה התארחו אצלינו. בבוקר החלו אזעקות, לא התרגשנו אנחנו מתורגלים בכך. לאחר מכן דיווחו על חשש לחדירת מחבלים, גם מזה לא התרגשנו, זהו אירוע שאנחנו התכוננו אליו וזו לא פעם ראשונה" סיפרה.

בעודנו מתארגנים להיכנס לממ"ד אנחנו רואים מחלון המטבח את המחבלים שעוברים לידינו. ואז מתקשר אלי שכן שמתגורר לבדו שסיפר שמחבלים כבר עומדים על הגג שלנו, וביקש שנפתח את הדלת אחיו שמתגורר לבדו בסמוך שביקש להיכנס, פתחתי לו את הדלת והכנסתי אותו. שמענו אותם מרימים שופל ומורידים לנו את הפרגולה, מסתובבים ויורים לנו בתוך הבית".

גב' רחל מוסיפה ומספרת: "בקבוצת הוואטסאפ השכונתית החלו זעקות לעזרה: "שוחטים אותנו, יורים בנו, איפה הצבא?", ואנחנו בתוך הממ"ד לחוצים, בעלי ובני מחזיקים את הידית והשכן מתוך לחץ מתחנן לצאת ואני מרגיעה אותו כי אם כן זה כבר הסוף שלנו" סיפרה.

"לפתע נחה עלי רוח רגועה בתוך כל התוהו והבוהו" סיפרה רחל פריקר הניצולה: "חיפשתי לקרוא תהילים, קראתי וקראתי עד הפרקים של יום שבת אמרתי לבורא עולם'אני בת 70 ראיתי הרבה בחיים, לפחות תשמור לי על הילדים". בינתיים בעלי ובני יוצרים קשר עם הצבא שמבטיחים לבוא במהירות בגלל שיש אישה בהיריון ושורפים לנו את הבית. הבן שולח להם מיקום והם מתבלבלים ומגיעים לבית ממול. שם הם מוצאים בממ"ד איש צעיר שאף אחד לא ידע מהימצאו שם".

הניצולה מספרת: "החיילים הגיעו ודפקו לנו על חלון הממ"ד, במשך דקות לא פתחנו מרוב פחד, כי היו מקרים שהמחבלים התחזו לחיילים. לבסוף פתחנו את החלון ובתוך התופת עמדו חיילים מחויכים, מלח הארץ וחילצו אותנו ברכבים ממוגנים לשכונה הסמוכה, ממנה לנתיבות ומשם למלון בים המלח" סיפרה.

רחל שניהלה את בית הכנסת בקיבוץ חזרה על תלאות הקמת בית הכנסת ועל הקשר לרב רענן וארגון איילת השחר וסיפרה: "יום למחרת הטבח, התקשר אלי חייל ושאל אם אפשר את מפתחות בית הכנסת. אמרתי לו שיפרוץ שיאכלו את כל האוכל שנקנה לשמחת תורה. מאז בית הכנסת פעיל 24\7, שחרית מלא עד אפס מקום, חברותות ולימוד הדף היומי של החיילים ונכנסים כל העת ויוצאים מעזה"

להאזנה לראיון המדהים